הלכות פסח

הכנות רוחניות-את הלכות פסח צריך להתחיל ללמוד כבר במוצאי פורים- 30 יום לפני ליל הסדר. הלכות אלה כוללות-ביעור חמץ,בדיקת חמץ, הגעלת כלים והלכות ליל הסדר. כמו כן יש הלכות יום טוב והלכות לחול המועד.

נמנעים מאכילה מצה - את אכילת המצה יש הנוהגים לא לאכול מראש חודש ניסן ואחרים מאכילתה ביממה או ביום שלפני החג.ויש הנוהגים להימנע מאכילתה 30 יום לפני פסח.

קמחא דפיסחא-  על כל ישוב לדאוג שהעניים בתוכו יוכלו לקיים את מצוות החג. שהרי חג הפסח הוא חג החירות ואיך נוכל להרגיש בני חורין אם אחדים מאיתנו רעבים ואין להם מה לאכול?.

"שבת הגדול"- השבת האחרונה לפני פסח, נקראת כך על שם הנס הגדול שנעשה לאבותינו במצריים, על  שם הכתוב בהפטרת שבת "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, על שם דרשת היום בבית הכנסת-דרשה מפיהם של גדולי התורה.

ברכת האילנות – את ברכת האילנות מברכים בחודש ניסן כאשר רואים עצי מאכל פורחים.צריך לברך על שתי עצים ורצוי לא לברך בשבת.

המצה לחם עוני – למדתי מסיפור זה שתמיד צריך לזכור מאיפה באת ואיפה התחלת ולא להיות גאוותן על מה שיש לך עכשיו כי הכל מאת ה'.

מצוות אכילת מצה –מצווה מן התורה לאכול מצה בליל הסדר.ובשאר ימות החג אין זה חובה.

מצות מצווה – מצות שאוכלים לשם מקיום המצווה בליל הסדר שנאפו על ידי יהודי שמעל גיל בר מצווה. יש הנוהגים לאפות את המצה לליל הסדר בערב פסח לאחר חצות היום.

מצה שמורה – בליל הסדר צריך לאכול מצה שמורה, מצות אלו עשויות מחיטה ששמרו עליה היטב על מנת שלא תבוא במגע עם מים.

מים שלנו – מים אלה נשאבו לפני שקיעת החמה, בשעות הערביים. את המים מסננים ומניחים להצטנן בכלים מכוסים במשך לילה שלם ורק אז משתמשים בהם עבור המצות.

קטניות בפסח – מנהג לאשכנזים ולחלק מן הספרדים הוא לא לאכול קטניות בפסח, כגון- תירס,עדשים,חומוס,שעועית וכדומה. הסיבה לכך היא מפני הדמיון שבין מיני דגן וקטניות שהם גרגרים שנאספים ונשמרים באותם המחסנים לתרופות ארוכות ויש חשש שיתערבבו בחיטים ושעורים.

עובדים במרץ – אנשים מתחילים לנקות את הבית כבר בפורים ואפילו המגזימים שמתחילים כבר בחודש שבט.

כבולעו כך פולטו – באותה דרך שהכלי בלע את טעם החמץ ככה הוא גם מוציא אותו. כלי בישול – מים רותחים

כלי למאכלים קרים- שטיפה

כלי לצלייה או מגע עם אש ללא נוזלים – לחמם באש עד לחום גבוהה.

הגעלה – כלי לבישול  אותו מנקים היטב ומכניסים למיכל שבו מים רותחים מבעבעים.

ליבון – כלי במגע של אש אותו צריך לחמם באש עד לחום גבוהה.

אחרי המעשים נמשכים הלבבות- יש דברים שאנו קולטים מתוך מחשבה והתבוננות ויש דברים שאנו לומדים מדרך עשייה. בחג הפסח אנו קולטים את הדברים דרך העשייה כמו מפנימים לעצמנו את החירות באמצעות אכילת כרפס,אנו חווים את קושי השיעבוד באמצעות אכילת מרור, עושים הצגות לילדים על יציאת מצריים וקריעת ים סוף.

בדיקת חמץ וביעורו – את הבדיקה עושים בצאת הכוכבים בליל י"ד ניסן, מברכים " על ביעור חמץ" וכשמברכים מתכוונים גם לבדיקת החמץ בלילה ולשריפתו למחר.

הבדיקה מתבצעת לאורו של נר , אין להשתמש בנר שיש בו יותר מפתילה אחת ומותר להשתמש גם בפנס.

אע"פ  שלפני הבדיקה מנקים היטב כל מקום שיתכן שיש בו חמץ הבודק חייב לחזור ולבדוק בכל אותם המקומות שיש חשש שהגיע אליהם חמץ.

*יש נוהגים להסתיר לפני הבדיקה 10 פתיתי חמץ עטופים היטב.

* מי שיש לו מספר בתים או משרדים, רכב יברך פעם אחת  בביתו וימשיך לבדוק בשאר המקומות.

ביטול חמץ – אע"פ  שבודקים היטב, עדיין צריך לבטל את החמץ גם מן המחשבה שמא פספסנו או שכחנו משהו.

למחרת בבוקר בי"ד ניסן מותר לאכול חמץ רק עד סוף השעה הרביעית ביום.

שריפת חמץ – כל חמץ שיישאר  למחרת חייבים לשרוף לפני סוף השעה החמישית ביום. נוסח הביטול שנאמר לאחר שריפת החמץ דומה לזה של הלילה אולם מוסיפים לו את המילים " שראיתיו ושלא ראיתיו שביערתיו ושלא ביערתיו".

מכירת חמץ לגוי – מי שיש לו חמץ שערכו רב  יכול למכור את החמץ לגוי.  בדרך כלל מבצעים את מכירת החמץ באמצעות הרב המקומי לאחר שבעליו של החמץ ממנה אותו להיות שליחו למכירת החמץ שברשותו.

לתפוס את הרגע – כאשר אדם מקבל על עצמו משהו הוא צריך לקיימו באותו רגע כאשר הוא מרגיש רצון להתקדם עם דבר זה ולא לחכות.

אחת העצות היא שאדם יודיע לכל חבריו בדיבור או בפתק , שמהיום הוא מקבל על עצמו קבלה מסויימת. כך כשאדם כבר הכריז על עצמו יהיה לו יותר קל לעמוד בניסיון.

קערת ליל הסדר  -קערת ליל הסדר כוללת-

3 מצות- 2 ללחם ממשנה ו 1 שחוצים ביחץ  וכנגד שלוש האבות וכהן לוי וישראל.

מרור וחזרת- מסמל את הקושי והמרירות שבעבודות.

חרוסת- סמל לטיט ששימש להדבקת הלבנים ע"י בני ישראל במצריים.

כרפס-נטבל במי מלח כדי לסמל את הדמעות של בני ישראל.

זרוע- מסמל את קורבן פסח ולא אוכלים אותו.

ביצה- מסמלת את קורבן החגיגה שהוקרב בבית המקדש.

ארבע כוסות – בליל הסדר צריך לשתות 4 כוסות יין כנגד 4 לשונות של גאולה-

והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.

הכוס הראשונה היא הקידוש, השנייה בסוף ה"מגיד", השלישית לאחר ברכת המזון והרביעית לאחר ההלל.

האשכנזים נוהגים לברך "בורא פרי הגפן" על כל אחת מהכוסות והספרדים מברכים רק על הכוס הראשונה והשלישית שפותרות את הכוסות שאחריהם.

תכולתה של כוס צריכה להיות רביעית וצריך לשתות את רובה.

יש הנוהגים למזוג כוס חמישית לאליהו הנביא.

סדר ליל הסדר-

קדש-קידוש על היין ושתיית הכוס הראשונה.

שלוש ברכות- " בורא פרי הגפן","ברכת אשר בחר בנו... ותתן לנו את חג המצות","שהחיינו".

ורחץ-נטילת ידיים ללא ברכה לפני אכילת הכרפס.

כרפס- אכילת ירק שברכתו" אדמה" ,פחות מכזית ויטבול אותו במי מלח.

יחץ- חוצים את המצה האמצעית ל-2 חלקים והטמנת החלק הגדול לאפיקומן.את החצי הקטן שמים בין שתי המצות השלמות.

מגיד-סיפור יציאת מצריים, מצוות "והגדת לבניך"- ללמוד וללמד בהלכות פסח ויציאת מצריים. חובה ללמד את הקטנים, אך האנשים והנשים חייבים במצווה זאת.

רחצה- ליטול ידיים עם ברכה לפני אכילת המצה.

מוציא- בעל הבית מחזיק את שתי המצות השלמות וביניהם המצה החצויה ויברך" המוציא לחם מן הארץ"         

מצה- מניח את המצה התחתונה ומברך "על אכילת מצה".

מחלק לכל המסובים מהמצה העליונה ומהחצויה ואוכל את מצת המצווה.

מרור- מברך" על אכילת מרור " ואוכל כזית מהמרור טבול בחרוסת, את המרור אוכלים ללא הבבה מפני שהוא זכר לכך שהמצרים מררו את חיי אבותינו.

שולחן ערוך- סעודת החג, יש הנוהגים לאכול ביצים, זכר לחרבן ביהמ"ק. לא צריך לשבוע כי צריך להשאיר מקום לאפיקומן.

צפון-כשנגמרת הסעודה, אוכל כזית מהמצה שהחביא לאפיקומן ויסיים לפני חצות הלילה.

האפיקומן זכר לקורבן פסח,ואסור לאכול אחריו שום דבר כדי שטעם המצווה יישאר.

ברך-כוס שלישית של יין, ברכת המזון בתוספת " יעלה ויבוא"

אחרי ברכת המזון יברך "בורא פרי הגפן" וישתה את הכוס השלישית.

הלל- קורא את ההלל, שותה כוס רביעית ואחרי מברך " מעין שלוש"

נרצה- סוף הסדר בתפילה לגאולה-"לשנה הבאה בירושלים הבנויה" ועוד כל מיני פזמונים ופיוטים.

תפילת הטל - כשהגשמים נפסקים בימי האביב מתחילים להתפלל ביום א' של פסח את תפילת הטל, בתפילת מוסף. מיום זה ועד שמיני עצרת אומרים בשמונה ערה " מוריד הטל ומוריד הגשם" ומוסיפים " ותן ברכה" במקום "ותן טל וברכה".

ספירת העומר-ביום ב' של פסח מתחילים לספור ספירת העומר.

חול המועד – הימים שבין החג הראשון לחג האחרון של פסח נקראים " חול המועד", בימים אלה נמנעים ממלאכה. בימי חול המועד ראוי ללבוש בגדים חגיגיים ולערוך מידי יום סעודות עם מצה,בשר ויין ובברכת המזון להוסיף "יעלה ויבוא".

עוד מידע על חג פסח תוכלו לראות בקטגוריה הראשית